גישור

מהו גישור?

הגישור הינו הליך ליישוב סכסוכים המוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, ובתקנות בתי המשפט (פישור) התשל"ג 1993.

הגישור מתבסס על הידברות ומשא ומתן בין המתגשרים (צדדים אשר ביניהם קיים סכסוך). המתבצע בסיוע של צד שלישי (המגשר), אשר הינו צד נטרלי. כלומר, המגשר אינו שופט, הוא אינו מחליט ואף אינו כופה פיתרון.

הגישור מאפשר תוצאה של WinWin – כלומר רווח הדדי לשני הצדדים, וזאת על ידי גיבוש הסכם על ידי הצדדים עצמם, המאפשר מימוש מרבי של הצרכים הייחודיים של כל הצדדים המעורבים.

השגת הסכם גישור תלויה ברצונם של הצדדים. במידה והצדדים מגיעים להסכמות ביניהם אשר בסופו של יום מתגבשות להסכם, ניתן להעבירו לבית המשפט, בכדי ליתן לו תוקף של פסק דין, ללא קשר אם קיים תיק תלוי ועומד בבית המשפט, ואם לאו.

הליך הגישור הוא חסוי לחלוטין. כל הנאמר במסגרת ההליך לא ישמש כראיה לאף אחד מהצדדים, בהליך המשפטי, במידה ויוחזר הסכסוך לבית המשפט או בכל מקרה אחר.

הליך הגישור בנוי מפגישות משותפות של הצדדים ושל כל המעורבים בסכסוך, וכן בפגישות נפרדות (המתקיימות עם כל צד בנפרד). כמו כן, הליך הגישור כולו סודי, שכן דברים שנאמרים על ידי צד אחד בפגישה נפרדת, לא יועברו לצד השני, אלא בהסכמת הדובר.

כמה זמן אורך הליך הגישור?

תלוי בצדדים ובמורכבות המחלוקות. בדרך כלל בעניינים עסקיים מסתיים הגישור בכ – 3 מפגשים, כאשר משך כל פגישה כ – 2-3 שעות.

מיהו מגשר?

מגשר חייב להיות בעל מקצוע שהוכשר והוסמך לערוך הליכי גישור.

תפקידו של המגשר הינו לנהל את הליך הגישור, אשר במהלכו ניתנת הזדמנות לכל צד להציג את עמדתו בסכסוך, ולשמוע את הצד השני. המגשר מסייע לצדדים לבנות מפת נושאים ואינטרסים, לזהות אינטרסים משותפים, ולבנות במשותף מתווה לפיתרון. כמו כן, המגשר מסייע לצדדים לפתח אופציות לפתרון בעצמם, ולהביא לידי הסכם המבוסס על הפתרונות האופטימליים, אותם הצדדים הציעו. במידה ואין והצדדים אינם מגיעים לפיתרון בעצמם, המגשר מציע ומביא את הצדדים לפיתרון.

האם על עורכי הדין של הצדדים להיות נוכחים בהליך הגישור?

מומלץ כי עורכי הדין ישתתפו כליווי הצדדים בייעוץ לאורך ההליך, אך אין חובה על נוכחותם, וזאת על מנת לאפשר את ניהול הליך הגישור כראוי בין הצדדים. יחד עם זאת, אין מניעה עקרונית להשתתפותם של עורכי הדין של הצדדים בהליך הגישור כולו או חלקו.

בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת התפיסה שההכרעה השיפוטית אינה צריכה להיות הדרך הבלעדית לפתרון סכסוכים. על פי הגישה הרווחת כיום בעולם בכלל ובישראל בפרט מוטל על בית המשפט לבחון לפי אופיו של הסכסוך האם ראוי יותר להציע לבעלי הדין לפנות לגישור או לתהליך אחר כדי לנסות ליישב את הסכסוך לפני תחילת ההתדיינות בבית המשפט או לאחר תחילת ההתדיינות, כאשר השאיפה היא שסכסוכים יופנו לגישור עוד בטרם פונים הצדדים לערכאות השיפוטיות.

הניסיון הבינלאומי שהצטבר בבתי המשפט, הוכיח כי מבין החלופות השונות ליישוב סכסוכים, הליך הגישור הוא ההליך אשר זוכה להצלחה הרבה ביותר.

יתרונות הגישור

  • חיסכון בזמן – ניתן להגיע להסכם תוך שבועות או חודשים ספורים, הרבה לפני השלמת הדיון בבית המשפט.
  • חיסכון בכסף ועלויות – שכרו של המגשר נקבע לפי שעות עבודה, ואין הוא נגזר מן ההסכם שנחתם בין הצדדים או מהסכום שבמחלוקת. כמו כן, הליך הגישור מהיר מההליך השיפוטי ולכן הוא גם זול יותר.
  • גמישות בהליך – הליך הגישור מאפשר להגיע לכל הסכם המקובל על הצדדים, ובתנאי שאינו מקפח אף אחד מהם.
  • ההסכם נקבע על ידי הצדדים – הסכם המושג בגישור נקבע על ידי הצדדים, ואף מקבל תוקף של פסק דין, אשר משמש כפסק דין לכל דבר ועניין.
  • מתן הזדמנות לצדדים לבטא את עמדתם – הגישור נותן לצדדים הזדמנות לבטא את עמדתם ללא הכללים הפורמאליים הנדרשים בבית משפט ובאווירה נינוחה ורגועה.
  • אופציית חזרה להתדיינות משפטית – במידה ולא הושג הסכם, ההשתתפות בגישור אינה מונעת מהצדדים לשוב ולהתדיין בבית המשפט, או לפנות לכל דרך אחרת על מנת ליישב את הסכסוך.
  • שימור/שיפור מערכת היחסים בין הצדדים – הצדדים המעורבים בסכסוך משתתפים בניסוח ההסכם, וכך נשמרת ביניהם מערכת יחסים תקינה וממושכת.
  • פרטיות בהליך – הליך הגישור אינו מפורסם באף מקום, ואף אחד לא יכול לדעת על קיומו, לרבות רשת האינטרנט, בעוד שהליך משפטי כן מתפרסם.
  • חיסיון וסודיות – הדברים שנאמרים במסגרת הליך הגישור על ידי צד אחד, לא יועברו לצד השני, אלא בהסכמת הדובר, ואינם יכולים לשמש ראיה בבית משפט לאף אחד מהצדדים, במידה ויוחזר הסכסוך לבית המשפט או בכל מקרה אחר.
  • נטרול הסיכון המשפטי.

גישור עסקי

לרוב בעולם העסקי, כאשר מתקיימת מחלוקת עסקית בין שותפים עסקיים, או סכסוך בין עסק זה לעסק אחר, בין חברות ללקוחות, בין מנהלים לבין עובדים, בין העובדים עצמם, בין ארגונים כגון: חברות ביטוח והיי טק, נדרש גישור עסקי כפתרון, שימנע את הבאת הצדדים לבית המשפט. תפקידו של הגישור העסקי, פרט ליצירת הפתרון, הוא גם ליצור מצב של השבת האמון בין הצדדים, והיכולת של הצדדים לשוב ולעבוד ביחד, לרבות כשותפים.

במרכז הגישור העסקי זמלר ושות' עוסקים בתחום מגשרים בעלי ניסיון רב בתחום של גישור לעסקים אשר מתמחים בטיפול בסכסוכים בין שותפים עסקיים וסכסוכים כלשהם אחרים הקשורים לעולם העסקי, כגון: סכסוכים עסקיים בין שותפים עסקיים, בין חברות ללקוחות, בין ארגונים כגון: חברות ביטוח והיי טק. כמו כן, סכסוכי עבודה – בין מנהלים לבין עובדים, בין העובדים עצמם וכד'.

גישור עסקי בין צדדים מסוכסכים, בין אם מדובר באנשי עסקים או בין בעל עסק ללקוח עשוי להביא את הסכסוך לפתרון שמקובל על כל הצדדים, ואף עשוי לסלול את הדרך להמשך שיתוף פעולה בין הצדדים המעורבים בסכסוך. מטרת הגישור העסקי הינה לאפשר לצדדים המסוכסכים לפתור את המחלוקת ביניהם מבלי שיצטרכו לפנות לבית המשפט. פנייה לבית המשפט תגזול זמן רב מהצדדים, תגרום להפסד כלכלי גבוה בהרבה מהליך הגישור, ואף עלולה לפגוע במוניטין של העסק.

בשנת 2003 נחתמה אמנת הגישור במגזר העסקי. הגופים אשר הצטרפו לאמנה, הביעו בעצם הצטרפותם את הכרתם בעדיפות העליונה בחשיבותה – יישוב מחלוקות או סכסוכים באמצעות הליך גישור.

על ידי כך הם התחייבו לפעול במטרה לקדם ולהרחיב את השימוש בגישור על ידם ועל ידי החברים בארגונם. הגופים העסקיים שילבו את הליך הגישור במסלול עבודתם העסקי, לרבות התנהלותם הפנימית, ומתוך כך ניתנה אפשרות לבאים איתם בקשרים עסקיים, ובכלל זה כלל הצרכנים, לפנות לגישור כדי ליישב מחלוקות או סכסוכים מבלי להיזקק לפניה לבתי המשפט. לנוסח האמנה, נוספה "מגילת זכויות" למשתתפים בגישור על פי האמנה – אשר באה להבטיח את מקצועיות והוגנות שירותי הגישור.

דוגמאות לגופים שהביעו את נכונותם להצטרף לאמנה:

  • התאחדות התעשיינים בישראל
  • איגוד לשכות המסחר
  • איגוד חברות הביטוח
  • לשכת ארגוני העצמאיים בישראל (לה"ב)
  • איגוד התעשייה הקיבוצית
  • איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע
  • התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל
  • לשכת סוכני הביטוח בישראל
  • הרשות לעסקים קטנים
  • איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל
  • המרכז הישראלי לניהול (המי"ל)

גישור עסקי לא רק במישור הכלכלי

גישור עסקי הינו תחום רחב מימדים, והוא אינו עוסק רק בפן הכלכלי, אלא אף בנושאים נוספים שקשורים למערכות היחסים שבין בעל עסק עם שותפיו או בינו לבין לקוחותיו או בינו לבין הספקים שלו, ואף במקרים מסויימים בינו לבין עסקים אחרים השוכנים בסמוך למקום העסק שלו.

קיימים מקרים בהם נדרש גישור עסקי כאשר עסק ממוקם בשכונת מגורים, ועל בעל העסק להתמודד עם תלונות השכנים, מסיבות רבות כגון: גרימת רעש סביבתי חריג (ואף בשעות מנוחה), לכלוך וזוהמה, תפיסת מקומות חנייה במשך שעות רבות ביום, וכד'. במרכז הגישור העסקי זמלר ושות' מיומנים ביותר במציאת פתרונות שונים ויעילים שיהיו מקובלים על כל הצדדים בסכסוך מסוג זה.

עולם העסקים הינו עולם מורכב מאוד – ארגונים עסקיים מתקשרים יום ביומו עם לקוחות, ספקים וגופים שונים בהסכמים רבים. סכסוך אשר מתנהל בתוך הארגון או מחוצה לו עלול לפגוע בהמשך תפקודו, ניהולו והתנהלותו התקינים. מטרת הגישור העסקי הינה לאפשר לצדדים המסוכסכים לפתור את המחלוקת ביניהם מבלי שיצטרכו לפנות לבית המשפט. בפניית הצדדים לבית משפט, הסכסוך עלול להסתיים בפסק דין, בעוד שאין בטוחה לכך שפסק הדין יהיה לשביעות רצון הצדדים.

הגישור העסקי מאפשר לצדדים המעורבים דרך יעילה, הוגנת, מהירה, נינוחה וזולה ליישוב סכסוכים ומחלוקות עסקיים, ומבלי שיאלצו לפנות לבית משפט, על ידי עריכת הסכם משותף מחייב, המסדיר וקובע בין הצדדים מערכת יחסים תקינה ויציבה.

יתרונות הגישור העסקי

  • שימור/שיפור מערכת היחסים בין הצדדים ויצירת תשתית להמשך – בגישור עסקי הצדדים המעורבים בסכסוך משתתפים בניסוח ההסכם, וכך נשמרת ביניהם מערכת יחסים עסקית תקינה וממושכת.
  • כל הצדדים מרוויחים (תוצאה של WinWin) – גישור עסקי מאפשר ואף מביא לפתרון לשביעות רצונם המרבי של כל הצדדים, לעומת הליך שיפוטי – שבו מאבדים בדרך כלל זמן, כסף, מוניטין וכד'.
  • חיסכון בכסף ועלויות נמוכות – שכרו של המגשר נקבע לפי שעות עבודה, ואין הוא נגזר מן ההסכם שנחתם בין הצדדים או מהסכום שבמחלוקת. כמו כן, הליך הגישור מהיר מההליך השיפוטי ולכן הוא גם זול יותר.
  • חיסיון וסודיות – הדברים שנאמרים במסגרת הליך הגישור על ידי צד אחד, לא יועברו לצד השני, אלא בהסכמת הדובר, ואינם יכולים לשמש ראיה בבית משפט לאף אחד מהצדדים, במידה ויוחזר הסכסוך לבית המשפט או בכל מקרה אחר.
  • פרטיות בהליך – הליך הגישור אינו מפורסם באף מקום, ואף אחד לא יכול לדעת על קיומו, לרבות רשת האינטרנט, בעוד שהליך משפטי כן מתפרסם.
  • מניעת מסחר של מתחרים אחרים בשוק –  כל עוד שהצדדים מצויים בסכסוך או בעיצומו של הליך שיפוטי, המסחר אשר אמור להיערך ביניהם מנוטרל. הגישור העסקי מהיר ויעיל, כך שלא יאפשר למתחרה עסקי אחר לנצל את המצב, ולסחור במקום אחד מהצדדים.
  • שיפור תדמית – ארגון שבעד הליך גישור, נתפס בעיני הכלל, כארגון מתקדם וליברלי, הדוגל ביחס הוגן כלפי לקוחותיו, שותפיו העסקיים, עובדיו ואף הספקים איתם הוא עובד ביום יום.
  • גמישות בהליך – הליך הגישור העסקי מאפשר להגיע לכל הסכם המקובל על הצדדים, ובתנאי שאינו מקפח אף אחד מהם.
  • ההסכם נקבע על ידי הצדדים – הסכם המושג בגישור העסקי נקבע על ידי הצדדים, ואף מקבל תוקף של פסק דין, אשר משמש כפסק דין לכל דבר ועניין.
  • מתן הזדמנות לצדדים לבטא את עמדתם – הגישור העסקי נותן לצדדים הזדמנות לבטא את עמדתם ללא הכללים הפורמאליים הנדרשים בבית משפט ובאווירה נינוחה ורגועה.
  • אופציית חזרה להתדיינות משפטית – במידה ולא הושג הסכם, ההשתתפות בגישור העסקי אינה מונעת מהצדדים לשוב ולהתדיין בבית המשפט, או לפנות לכל דרך אחרת על מנת ליישב את הסכסוך.
  • נטרול הסיכון המשפטי.

כתיבת תגובה