פקודת הנזיקין

דיני הנזיקין מתבססים בעיקרם על פקודת הנזיקין (נוסח חדש), ואשר הינם דנים בשאלות כגון – נה היקף האחריות, מה היקף הפיצוי וכיוב'. כמו כן פקודת הנזיקין דנה בעוולות מסוגים שונים.

העוולה- עוולה היא הכלי המשפטי בו יש לדון על מנת לקבוע חבות בנזיקין.

העיקרון הבסיסי הוא כי "מעשה שאינו מהווה עוולה – אינו יכול להקים חבות בנזיקין" (על כן יש להוכיח את כל היסודות של העוולה המופיעים בחוק – אחרת לא מתקיימת עוולה). העוולות מפורטות בפקודת הנזיקין, וכמו כן מצויינות ומוזכרות בשורת דינים נוספים.

העוולות שבהן דנה פקודת הנזיקין מתחלקות לשתי עוולות עיקריות – עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה. לצידן קיימות עוולות ספציפיות, הנוגעות להתנהגות מסוימת.

עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה הן עוולות עיקריות המהוות בסיס למגוון רחב של התנהגויות מסויימות. העוולות המסוימות, המתייחסות להתנהגות מסוימת, הן בין היתר:

תקיפה – שימוש בכוח מכל סוג שהוא במתכוון נגד גופו של אדם, על ידי הכאה, נגיעה או הזזה או בכל דרך אחרת, שלא בהסכמת אותו אדם או בהסכמה שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום לעשות כן.

יש להבחין בין עוולת התקיפה לעבירת התקיפה: עבירת התקיפה מקימה אחריות פלילית, ועשויה להביא למאסר ולקנסות. עבירת התקיפה אף מטופלת על ידי המשטרה, ובנוסף לכך מקימה אחריות נזיקית, שמאפשרת לנפגע להיפרע ממונית מתוקפו.

כליאה שווא – שלילת חירותו של אדם בצורה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי מצג שווא של סמכות. אין צורך בהוכחת נזק.

יש להבחין בין עוולת הכליאה לעבירת הכליאה: עבירת הכליאה מקימה אחריות פלילית, עשויה להביא למאסר ולקנסות. עבירת הכליאה אף מטופלת על ידי המשטרה, ובנוסף לכך מקימה אחריות נזיקית, שמאפשרת לנפגע להיפרע ממונית מכולאו.

הסגת גבול – כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין. במקרה זה תעמוד העילה רק אם נגרם נזק ממוני.

נשיכת כלב – בתביעות בגין נשיכת כלב יחוב בעל הכלב כלפי הנפגע ממנו בנזיקין בכל מקרה, בין אם התרשל ואם לאו.

לשון הרע – דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה ללעג או לשנאה, לפגוע במשרתו או במשלח ידו, לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו או נטייתו המינית. פרסום לשון הרע – בין בעל פה, בכתב, בדפוס בציור או בכל אמצעי אחר – כאשר דבר לשון הרע היה מיועד לאדם זולת הנפגע, או שהייתה עשויה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

הטעיה – הצגה של עובדה כוזבת מתוך כוונה שהמוטעה יפעל לפיה. העילה תקום רק אם נגרם לתובע נזק ממוני.

מטרדים (מטרד ליחיד ומטרד לציבור) – מטרד לציבור הוא מעשה שגורם לסיכון חיים, סיכון הבטיחות, הבריאות או הרכוש של הציבור, או שהוא מונע מהציבור אפשרות לעשות שימוש בזכויות הנתונות לכלל. תביעה פרטית בגין מטרד תתקבל רק מאדם שסבל בגין המטרד נזק ממוני.

נגישה – פתיחת הליך נפל בפלילים, בפשיטת רגל או בפירוק נגד אדם בזדון, בלי סיבה סבירה, שהסתיים לטובתו, אך חיבל באשראי שלו, בשמו הטוב או סיכן את חירותו.

רשלנות – עשה אדם מעשה, שאדם סביר במצבו לא היה עושה, ונגרם כתוצאה ממנו נזק כלפי אדם אחר, אשר כלפיו חייב אותו אדם חובת זהירות, תעמוד לנפגע עילת תביעה כלפי הרשלן.

חובת הזהירות היא חובה רחבה ביותר, והחוק קובע כי כל אדם וכל בעל נכס חב בחובת זהירות כלפי הנפגע ממעשהו, אם אדם סביר היה צריך לצפות כי במהלך עניינים רגיל עשוי מישהו להיפגע.

גזל – אדם הוא גזלן כאשר הוא נוטל שלא כדין, משמיד, מעכב או מוסר לאדם שלישי חפץ שהזכות להחזיקו היא של התובע.

גרם הפרת חוזה – מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי.

עוולת גרם הפרת חוזה מעניקה לצדדים לחוזה הגנה מפני צד חיצוני, המתערב בחוזה באופן שמביא להפרתו. הגנה זו מעמידה לנפגעים מהפרת החוזה זכות תביעה בנזיקין כנגד הצד החיצוני שגרם להפרה.

This entry was posted in כללי and tagged , . Bookmark the permalink.

Comments are closed.